זהר

כו) אבא דאיהו חכמה באלין תלת נחית בגלגול, והא כתיב באדם וחוה דסלקין במטה שנים וירדו שבע, אמר, ודאי הכי איהו דאינון אדם וחוה, קין ותאומתו, הבל ותרין תאומותיו, וקין בגין דהוו להבל תרין תאומות וליה לא הוה אלא חד, קני להבל, ודא גרים ליה כי שבע יפול צדיק וקם, דחב בשכינתא דאיהו בת שבע, ובגין דא נפל בשבע, דאתתא גרים לה מיתה, ודא ירידה דיליה דנחיתת שכינתא תתאה מאתרהא.

תרגום

כו) אבא דאיהו חכמה וכו׳. אבא שהוא חכמה באלו שלש יורד בגלגול. והרי כתוב באדם וחוה שעלו במטה שנים וירדו שבעה. אמר, ודאי כך הוא. שהם אדם וחוה, קין ותאומתו, הבל ושתי תאומותיו. וקין מפני שהיו להבל שתי תאומות ולו לא היה אלא אחת קינא בהבל, וזה גרם לו כי שבע יפול צדיק וקם. שחטא בשכינה שהיא בת שבע. ומפני זה נפל בשבע, שהאשה גרם לה מיתה. וזו ירידה שלו שירדה שכינה תחתונה ממקומה.