זהר

כא) דאיהי אתקריאת אולי, ועלה אתמר כולי האי ואולי דזכי לשעתא דמזוני, ועלה אתמר על אובל אולי, דכבר אתחייב קדם דייתי לעלמא דאיהי שכינתא תתאה, והא אתחייב בספירה דאיהי לעילא מניה, עד דאתתקן לההוא אתר ואתנטיל בר נש נשמתיה, לית ליה תקנה בשכינתא תתאה, דאיהי שעתא דכלהו, ובגין דא שעתא לא קיימא ליה, ואם תליא במזלא עלאה אפילו דיעביד כמה זכוון לאו בזכותא תליא מלתא, והא מחוייב איהו מלעילא.

תרגום

כא) דאיהי אתקריאת אולי וכו׳. שהיא נקראת אולי. ועליה נאמר כל זה ואולי שזוכה לשעת מזונות. ועליה נאמר על אובל אולי. שכבר התחייב לפני שיבא לעולם שהיא שכינה תחתונה. והרי התחייב בספירה שהיא למעלה ממנו. עד שנתקן אותו מקום שנטל בן אדם נשמתו, אין לו תקנה בשכינה תחתונה, שהיא שעת כולם, ומפני זה השעה לא עומדת לו. ואם תלוי במזל עליון, אפילו שיעשה כמה זכויות, לא בזכות תלוי הדבר, שהרי מחויב הוא מלמעלה.