זהר

יג) ובגין דא אתמר ביה דור הולך ודור בא, ולית דור פחות מששים רבוא, ולעילא דור הולך דא ו', דסליק לשתין רבוא בשית ספירן. והארץ לעולם עומדת דא שכינתא, דאיהי עומדת ליה, ואיהי שעתא דקיימא ליה, ובגינה אתמר לית מזל יומא גרים אלא מזל שעתא גרים, ולית לכל בר נש קיימא שעתא, דהא אית בר נש צדיק דלא קיימא ליה שעתא, דלא קיימא שעתא אלא לבעלה, והאי שעתא מינה בני חיי ומזוני לבר נש, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא תליא מלתא, מאי מזלא דילה בעלה, ולבעלה לית מזל, כמה דאוקימנא אין מזל לישראל, ואף על גב דכלא תליא במזלא אפילו ספר תורה שבהיכל, היכל שכינתא תתאה, ספר תורה צדיק.

תרגום

יג) ובגין דא אתמר וכו׳. ומפני זה נאמר בו דור הולך ודור בא. ואין דור פחות מששים רבוא. ולמעלה דור הולך זה ו׳, שעולה לששים רבוא בשש ספירות. והארץ לעולם עומדת זו השכינה, שהיא עומדת לו. והיא השעה שעומדת לו. ובגללה נאמר אין מזל היום גורם אלא מזל השעה גורם. ולא לכל בן אדם עומדת השעה. שהרי יש בן אדם צדיק שלא עומדת לו השעה. שלא עומדת השעה אלא לבעלה. וזו השעה ממנה בנים חיים ומזונות לבן אדם, ומפני זה העמידוהו בעלי המשנה בנים חיים ומזונות לא בזכות תלוי הדבר אלא במזל תלוי הדבר. מהו מזל שלה, בעלה. ולבעלה אין מזל, כמו שהעמדנו אין מזל לישראל. ואף על פי שהכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל. היכל, שכינה תחתונה. ספר תורה, צדיק.