זהר

יב) ותוסף ללדת את אחיו את הבל, פתח ואמר תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון, הכא רמיז גלגולא דצדיקיא, ואחזי ליה קודשא בריך הוא גלגולא דיליה בכל דרא ודרא, איך הוה אזיל מצדיק לצדיק, עד שתין רבוא, עד דמטי לההוא דאתמר ביה בשגם הוא בשר, בשגם זה הבל, ואוקמוה קדמאי בשגם דא משה, ומיד דחמא דעתידה אורייתא לאתייהבא על ידיה, אוסיפת בגיניה כמה קרבנין לקודשא בריך הוא, וכמה צלותין ובעותין, ודא איהו ותוסף ללדת.

תרגום

יב) ותוסף ללדת את אחיו את הבל וכו׳. פתח ואמר תוסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון. כאן רמוז גלגול הצדיקים. והראה לו הקדוש ברוך הוא הגלגול שלו בכל דור ודור. איך היה הולך מצדיק לצדיק, עד ששים רבוא. עד שהגיע לאותו שנאמר בו בשגם הוא בשר. בשגם זה הבל, והעמידוהו ראשונים בשגם זה משה. ומיד שראה שעתידה תורה להנתן על ידיו, הוסיפה בשבילו כמה קרבנות להקדוש ברוך הוא, וכמה תפילות ובקשות. וזה הוא ותוסף ללדת.