זהר

יב) וברי ודאי כל מאן דנפיק מרשות הרבים ואעיל ברשות היחיד או מרשות היחיד ואעיל ברשות הרבים, כאלו ערב שמא דקודשא בריך הוא בעבודה זרה, ועביד אילנא דטוב ורע, ודא הוא רזא דהוה נפיק בלעו מפיו, דביה הוה אמר צלמא דנבוכדנצר אנכי יהו״ה אלהי״ך, ובגין דא לא תשא את שם יהו״ה אלהי״ך לשוא, ועתיד הקדוש ברוך הוא לאעקרא האי אילנא מעלמא ולאוקדא ליה בגיהנם, הלא הוא דכתיב והיה החסן לנערת וגו'.

תרגום

יב) וברי ודאי וכו׳. ובני, ודאי כל מי שמוציא מרשות הרבים ומכניס ברשות היחיד או מרשות היחיד ומכניס ברשות הרבים, כאילו ערב שם הקדוש ברוך הוא בעבודה זרה, ועושה אילן של טוב ורע. וזה הוא סוד שהיה יצא בלעו מפיו, שבו היה אומר צלם נבוכדנצר אנכי יי׳ אלהיך. ומפני זה לא תשא את שם יי׳ אלהיך לשוא. ועתיד הקדוש ברוך הוא לעקור זה האילן מהעולם ולשרוף אותו בגיהנם, זה הוא שכתוב והיה החסן לנערת וגו׳.