זהר

ב) ועוד ואחבא, רזא דמלה, ערום ראה רעה ונסתר, מאי סתירה דבר נש, אלא תא חזי בזמנא דאית רשו למחבלא לחבל, אתמר ביה כי תצא אש ומצאה קוצים וכו', ובההוא זמנא והיה כצדיק כרשע. ובגין דא אית ליה לבר נש בההוא זמנא לאתטמרא ולאתכסייא, דלא ישתכח בינייהו, דבההוא זמנא יש נספה בלא משפט, ובגין דא ואירא כי עירום אנכי ואחבא, ובמאי נסתר בר נש מאלין דינים וקטרוגין דלא שלטין עליה, בתיובתא, הדא הוא דכתיב יושב בסתר עליון, דא אימא דאיהי סתר, עליון מנה דא חכמה, דלא אשתמודע אלא בה׳, בצל שד״י יתלונן דא אימא עלאה, צל דשד״י דאיהו אות ברית קדש, דאתמר ביה אך בצלם יתהלך איש, ודא שכינתא תתאה, דאיהי צלמו דקודשא בריך הוא, ועליה אתמר ויברא אלהי״ם את האדם בצלמו, בצלמו ממש דא שכינתא, צלמו דקודשא בריך הוא, במדה דיליה בשעור דיליה דלא אוסיף ולא גרע, מאי האדם דא שכינתא.

תרגום

ב) ועוד ואחבא וכו׳. סוד הדבר, ערום ראה רעה ונסתר. מהי סתירת האדם, אלא בא ראה, בזמן שיש רשות למשחית להשחית, נאמר בו כי תצא אש ומצאה קוצים וכו', ובאותו זמן והיה כצדיק כרשע, ומפני זה יש לו לבן אדם באותו זמן להסתתר ולהתכסות, שלא ימצא ביניהם, שבאותו זמן יש נספה בלא משפט. ומפני זה ואירא כי עירם אנכי ואחבא. ובמה נסתר בן אדם מאלו דינים וקטרוגים שלא שולטים עליו. בתשובה, זה הוא שכתוב יושב בסתר עליון. זו אימא שהיא סתר. עליון ממנה זו חכמה, שלא ניכרת אלא בה׳. בצל שד״י יתלונן זו אימא עליונה (נ״א תחתונה). צל שד״י שהוא אות ברית קדש, שנאמר בו אך בצלם יתהלך איש. וזה שכינה תחתונה, שהיא צלמו של הקדוש ברוך הוא. ועליו נאמר ויברא אלקים את האדם בצלמו. בצלמו ממש זו השכינה, צלמו של הקדוש ברוך הוא. במדה שלו בשעור שלו שלא הוסיף ולא גרע. מהו האדם, זו השכינה (זה עמוד האמצעי).