זהר

ד) אמר רבי אלעזר אבא והא י׳ לעילא איהי, אמאי איהי לתתא הכא, אמר ליה ברי, דא רזא עלאה, מארבע אתוון תליין ארבע שמהן, מן י׳ יהו״ה, מן ה׳ הוי״ה, מן ו׳ והי״ה, מן ה׳ הוה״י, עלייהו אתמר ודאי וראית את אחורי, ופני לא יראו, ומסטרא דאחורים איהי י׳ לתתא, ומסטרא דפנים לעילא, ודא איהו רזא דאתהפך שמא מדינא לרחמי ומרחמי לדינא, כד אתהפך לדינא איהו הוה״י י׳ לתתא, דאתמר ביה אבן מאסו הבונים, מאסו יסורין דילה, ואלין דחביבין יסורין אתהפך לון מדינא לרחמי יהו״ה, ובההוא זמנא אבן מאסו וכו', מה דהות י׳ לתתא אתחזרת לעילא, ומסטרא דוהי״ה איהי י׳ באמצע, בההוא זמנא אשתטח לגביה, ואמר זכאה חולקי דזכינא להאי, דדא עיקרא ויסודא דכלא.

תרגום

ד) אמר רבי אליעזר אבא וכו׳. והרי י׳ למעלה היא. מדוע היא למטה כאן. אמר לו, בני, זה סוד עליון. מארבע אותיות תלויים ארבעה שמות. מן י׳ יהו״ה, מן ה׳ הוי״ה (נ״א הוה״י), מן ו' והי״ה. מן ה׳ הוה״י (נ״א הוה״י הוה״י). עליהם נאמר ודאי וראית את אחרי (ופני לא יראו). ומצד האחורים היא י׳ למטה. ומצד הפנים למעלה. וזה הוא הסוד שמתהפך השם מדין לרחמים ומרחמים לדין. כאשר נהפך לדין הוא הוה״י י׳ למטה. שנאמר בו אבן מאסו הבונים, מאסו יסורים שלה. ואלו שמחבבים יסורים נהפך להם מדין לרחמים יהו״ה. ובאותו זמן אבן מאסו וכו', מה שהיתה י׳ למטה הפכה למעלה. ומצד והי״ה היא י׳ באמצע. באותו זמן השתטח אצלו, ואמר, זכאי חלקי שזכיתי לזה, שזה עיקר ויסוד הכל.