זהר

ב) אמת א׳ ברישא דאלפא ביתא, מ׳ באמצעיתא, ת׳ בסופיה, עשורא דיליה יו״ד ה״א וא״ו ה״א אמת, דאיהו עישור דארבע מאה וארבעין וחד, הא רזא דחמשא וארבעין מ״ה, בזמנא דישראל משקרין בתורת אמת, באומאה דשקרא, אתמר ביה ותשלך אמת ארצה, מאי ארצה דא שכינתא, ובזמנא דישראל מקיימין תורת אמת באומאה דקשוט, אתמר ביה אמת מארץ תצמח, ובגלותא אתמר ותהי האמת נעדרת, ושקרא שלטא בעלמא, ובזמנא דאתתקן אמת ואסתלק לאתריה אתמחי שקרא מעלמא, הדא הוא דכתיב שפת אמת תכון לעד, כוננת לא כתיב אלא תכון לעד אמת, ועד ארגיעה לשון שקר, מאי אמת עמודא דאמצעיתא, שכינתא דיליה תורת אמת היתה בפיהו, ומאן שקר דא סמא״ל, בזמנא דאמת שלטא אתעבר שקרא מעלמא.

תרגום

ב) אמת א׳ ברישא וכו׳. אמת א׳ בראש האלף בית, מ׳ באמצע, ת׳ בסופו. (נ״א ד׳ אותיות) העישור שלו יו״ד ה״א וא״ו ה״א אמת, שהוא עישור של ארבע מאות וארבעים ואחד. הרי הסוד של חמשה וארבעים מ״ה. בזמן שישראל משקרים בתורת אמת בשבועת שקר, נאמר בה ותשלך אמת ארצה. מהו ארצה זו השכינה. ובזמן שישראל מקימים תורת אמת (נ״א בשבועת אמת) נאמר בה אמת מארץ תצמח. ובגלות נאמר ותהי האמת נעדרת, ושקר שולט בעולם. ובזמן שנתקנת אמת ועולה למקומה, נמחה שקר מהעולם, זה הוא שכתוב שפת אמת תכון לעד, כוננת לא כתוב אלא תכון לעד (אמת), ועד ארגיעה לשון שקר, מהי אמת עמוד האמצעי, והשכינה שלו תורת אמת היתה בפיהו. ומי זה שקר, זה סמא״ל. בזמן שאמת שולטת עובר שקר מהעולם.