זהר

ט) ולא עוד אלא מאן דאעיל זרעיה בנדה או שפחה או גויה או זונה, כאלו מערב מה דאפריש קודשא בריך הוא, דכתיב ויהי מבדיל בין מים למים, דאינון מי נדה למי דכיא, דדא אסור ודא מותר, ודא כשר ודא פסול, דא טומאה ודא טהרה, אלין אינון שית סדרין דאתיהיבת בהון משנה למשה, לאפרשא בין טוב לרע, דערב לון אדם ודרין דאתו אבתריה.

תרגום

ט) ולא עוד אלא מאן דאעיל וכו׳. ולא עוד, אלא מי שמכניס זרעו בנדה או שפחה או גויה או זונה, כאילו מערב מה שהבדיל הקדוש ברוך הוא, שכתוב ויהי מבדיל בין מים למים. שהם מי נדה למי טוהר. שזה אסור וזה מותר, וזה כשר וזה פסול, זה טומאה וזה טהרה. אלו הם ששה סדרים שניתנה בהם משנה (ס״א למשה), להבדיל בין טוב לרע, שעירב אותם אדם ודורות שבאו אחריו.