זהר

ח) דאית אדם דאיהו ישראל, ואית אדם דאיהו מלאך ודא מטטרו״ן, ואית אדם בדיוקנא דקודשא בריך הוא דאיהו אצילותיה, ודא יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ולית ליה בריאה ויצירה ועשיה אלא אצילותא, ובאתר דא לית חטא ולא מות, הדא הוא דכתיב לא יגורך רע, ועל האי אדם בליעל מני קודשא בריך הוא דלא למיכל מניה, ודלא לערבא ליה עם טוב, דהאי איהו כמאן דעריב כספא עם עופרת, ודא גרים בלבולא בפמליא דלעילא, וערב חשוכא בנהורא מה דאפריש קודשא בריך הוא, כמה דאת אמר ויבדל אלהי״ם בין האור ובין החשך.

תרגום

ח) דאית אדם דאיהו ישראל וכו׳. שיש אדם שהוא ישראל, ויש אדם שהוא מלאך וזה מטטרו״ן. ויש אדם בדיוקן הקדוש ברוך הוא שהוא אצילותו, וזה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, ואין לו בריאה ויצירה ועשיה אלא אצילות. ובמקום זה אין חטא ולא מות, זה הוא שכתוב לא יגרך רע. ועל זה אדם בליעל צוה הקדוש ברוך הוא שלא לאכול ממנו, ושלא לערב אותו עם טוב. זה הוא כמי שמערב כסף עם עופרת. וזה גורם בלבול בפמליא שלמעלה. ומערב חשך באור. מה שהבדיל הקדוש ברוך הוא, כמו שאתה אומר ויבדל אלקים בין האור ובין החשך.