זהר

ד) לבתר אמר לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו, דא גופא דאיהו עבד שפחה כליל מטוב ורע, בגין למהוי ליה אגרא ועונשא, ובגינה אמר ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע, ואמר ליה ובחרת בחיים, דאם לא יהבה בידיה, לא הוה ליה אגרא ועונשא, והוה כבעירא, ועם כל דא אחזי קודשא בריך הוא ליה, כל מה דאירע ליה, אם הוה מטה כלפי חסד דהוא כלפי זכו, או אם הוה מטה בה כלפי חובא, דאי קודשא בריך הוא בעא במיתתיה לא הוה אחזי ליה תרין אורחין דיליה, דאינון מות וחיים ביד לשון.

תרגום

ד) לבתר אמר וכו׳. אחר כך אמר לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו. זה הגוף שהוא עבד שפחה כלול מטוב ורע, כדי להיות לו שכר ועונש. ובגללה אמר ראה נתתי לפניך היום את החיים את הטוב [ו]את המות ואת הרע, ואמר לו ובחרת בחיים, שאם לא נתנה בידו לא היה לו שכר ועונש, והיה כבהמה. ועם כל זה הראה הקדוש ברוך הוא לו, כל מה שקורה לו, אם היה מטה כלפי חסד שהוא כלפי זכות, או אם היה מטה בה כלפי חובה. שאם הקדוש ברוך הוא רצה במיתתו לא היה מראה לו שני דרכים שלו, שהם מות וחיים ביד לשון.