זהר

ג) אדם דלעילא לא הוה שלים בלא נוקבא, הדא הוא דכתיב ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם, אדם דכר, ואדם נוקבא, וכד אתברי אדם דלתתא דאיהו נוקבא, הדא הוא דכתיב ויברא אלהי״ם את האדם בצלמו, אשתלים דיוקנא דלעילא, ודא איהו רזא כי לא המטיר יהו״ה אלהי״ם וכו', ואמאי בגין דאדם אין, ובגין דא מוכרח הוה אדם למברי ליה, לאשתלים ביה דיוקנא דלעילא, ונוקבא בהאי אדם בה הוה חד, הדא הוא דכתיב כי אחד קראתיו וגו', ודא רזא דנשמתא.

תרגום

ג) אדם דלעילא וכו׳. אדם שלמעלה לא היה שלם בלי נקבה, זה הוא שכתוב זכר ונקבה בראם [וגו'] ויקרא את שמם אדם. אדם זכר, ואדם נקבה. וכאשר נברא אדם שלמטה שהוא נקבה, זה הוא שכתוב ויברא אלקים את האדם בצלמו, נשלם הדיוקן שלמעלה, וזה הוא סוד כי לא המטיר יי׳ אלקים כו'. ומדוע, מפני שאדם אין. ומפני זה מוכרח היה אדם לברוא אותו, להשתלם בו הדיוקן שלמעלה, ונקבה בזה אדם בה היה אחד. זה הוא שכתוב כי אחד קראתיו וגו׳. וזה סוד הנשמה.