זהר

ד) אמר ליה רבי אלעזר אמאי אמר, בגינה כי מאיש לקחה זאת, כי מאדם הוה ליה למימר, אמאי מאיש, אלא מאיש תמן א״ם ותמן י״ש, תמן י״ש הדא הוא דכתיב להנחיל אהבי יש, תמן אם כי אם לבינה תקרא, ואינון אבא ואימא חכמה ובינה, דמתמן אתנטילת, ובגין דא כי מאיש לקחה זאת.

תרגום

ד) אמר ליה וכו׳. אמר לו רבי אלעזר, מדוע אמר בגללה כי מאיש לקחה זאת. כי מאדם היה לו לומר, מדוע מאיש. אלא מאיש, שם א״ם ושם י״ש. שם יש, זה הוא שכתוב להנחיל אהבי יש. שם אם, כי אם לבינה תקרא. והם אבא ואימא חכמה ובינה, שמשם ניטלה. ומפני זה כי מאיש לקחה זאת.