זהר

ו) עשר לוטיא לייט לחויא, בגין דגרים דאתפרש שכינתא דאיהי עשיראה מבעלה, ועשר לאדם, ועשר לחוה, ותשעה לארעא, דחבאת לצדיק דאיהו תשיעאה, כלהו חאבו לעשיראה, וארעא לצדיק, וממאי חאבת לצדיק, דהא בעבורך אמר לאדם, ועוד בגין אדם לייט לארעא דאתנטיל מינה, הדא הוא דכתיב וייצר יהו״ה אלהי״ם את האדם עפר מן האדמה, אם כן מה חבאת לצדיק דאיהו תשיעאה.

תרגום

ו) עשר לוטיא לייט לחויא וכו׳. עשר קללות קלל את הנחש, מפני שגרם שנפרשה השכינה שהיא עשירית מבעלה. ועשר את אדם, ועשר את חוה, ותשע את הארץ שחטאה לצדיק שהוא תשיעי, כולם חטאו לעשירי, והארץ לצדיק, וממה (נ״א ומדוע) חטאה לצדיק, שהרי בעבורך אמר לאדם. ועוד מפני אדם קלל את הארץ שנלקח ממנה, זה הוא שכתוב וייצר יי׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה, אם כן מה חטאה לצדיק שהוא תשיעי.