זהר

ה) אבל בחייביא מה כתיב בהו, נתנני יהו״ה בידי לא אוכל קום, נפלה ולא תוסיף קום, ואף על פי דלית לה רשו למיקם מגרמה, קודשא בריך הוא יוקים לה, כמה דאת אמר ביום ההוא אקים את סכת דוד הנפלת, ומאן גרים דנחתת לה מאתרה דא נחש, כמה דאת אמר ויאמר יהו״ה אלהי״ם אל הנחש כי עשית זאת, דאיהי שכינתא, דגרמת דאשתכחת יבשה ונפלת מאתרה, ארור אתה מכל הבהמה וגו', לייט ליה דלא יהא ליה מלכין ושליטין על מה דסמיך, דאינון רגלוי וידוי דקציץ לון, כמה דאיהו גרים קצוץ ופרוד לעילא, ובגין דא על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך, ודא איהו דאמר יצחק לעשו משמני הארץ יהיה מושבך.

תרגום

ה) אבל בחייביא וכו׳. אבל ברשעים מה כתוב בהם, נתנני יי׳ בידי לא אוכל קום, נפלה (ו)לא תוסיף קום. ואף על פי שאין לה רשות לקום מעצמה, הקדוש ברוך הוא יקים אותה, כמו שאתה אומר ביום ההוא אקים את סכת דוד הנפלת. ומי גרם שירדה לה ממקומה, זה נחש. כמו שאתה אומר ויאמר יי׳ אלקים אל הנחש כי עשית זאת, שהיא השכינה, שגרמת שנמצאת יבשה ונופלת ממקומה. ארור אתה מכל הבהמה וגו׳, קלל אותו שלא יהיו לו מלכים ושליטים על מה שיסמוך, שהם רגליו וידיו שקצץ אותם, כמו שהוא גרם קיצוץ ופרוד למעלה. ומפני זה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך, וזה הוא שאמר יצחק לעשו משמני הארץ יהיה מושבך.