זהר

ד) והאי איהי חכמת שלמה, ועלה אתמר וחכמת המסכן בזויה, ועלה אתמר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו, כד נחית שלמה ממלכותיה הוה חכמה דיליה בזויה בעיני שטיין, וכד אסתלק במלכותיה אתמר ביה ותרב חכמת שלמה, דאתרביאת עד דמטאת להאי אתר דאתנטילת מתמן, לאתר דחכמה עלאה, דאיהי חכמה ברישא, ואיהי חכמה בסוף, ואיהי תורה באמצעיתא, בעמודא דאמצעיתא תורת אמת, לעילא תורת חכם, לתתא חכמת שלמה, ובגין דא מסטרא דשלמה אתמר וחכמת המסכן בזויה, דנחיתת ביה, וסליקת ביה, כמה דאתמר ביה ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם.

תרגום

ד) והאי איהי וכו׳. וזו היא חכמת שלמה, ועליה נאמר וחכמת המסכן בזויה. ועליה נאמר כי מכבדי אכבד ובזי יקלו. כאשר ירד שלמה ממלכותו, היתה חכמה שלו בזויה בעיני שוטים. וכאשר עלה במלכותו נאמר בו ותרב חכמת שלמה, שגדלה עד שהגיעה לזה המקום שניטלה משם. למקום החכמה העליונה, שהיא חכמה בראש, והיא חכמה בסוף, והיא תורה באמצע. בעמוד האמצעי תורת אמת, למעלה תורת חכם, למטה חכמת שלמה. ומפני זה מצד שלמה נאמר וחכמת המסכן בזויה. שירדה בו, ועלתה בו, כמו שנאמר בו ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם.