זהר

ג) דאדם ואתתיה אתבריאו בדיוקנא דקודשא בריך הוא ושכינתיה, ובגין דא חובא דאדם הוה תליא בעמודא דאמצעיתא, וחובה דחוה בשכינתא, ובגין דא מה זאת עשית, לזאת עשית ודאי, וחובא דא גרם דנחתת שכינתא בגלותא, דהוו ישראל עבדין מעשה אבותיהם בידיהם, ובגין דא אמר ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים וכו', ובה אמר דוד אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי וגו', בזאת אני בוטח וגו', דא אתמר במלחמת גוג ומגוג, ומאן גרים למהוי איהו נטיר בה, בגין דעליה אתמר ואם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום ליהו״ה וגו'.

תרגום

ג) דאדם ואתתיה וכו׳. שאדם ואשתו נבראו בדיוקן הקדוש ברוך הוא ושכינתו. ומפני זה חטא האדם היה תלוי בעמוד האמצעי, וחטא חוה בשכינה. ומפני זה מה זאת עשית. לזאת עשית ודאי, וחטא זה גרם שירדה השכינה בגלות, שהיו ישראל עושים מעשה אבותיהם, (בידיהם), ומפני זה אמר ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים כו'. ובה אמר דוד אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי וגו׳, בזאת אני בוטח, זה נאמר במלחמת גוג ומגוג. ומי גרם להיות הוא שמור בה. מפני שעליו נאמר אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה עד אמצא מקום ליי׳ וגו׳.