זהר

ז) וכד בר נש שליט על יצריה, נהפך נחש למטה, ואם יצריה שליט עליה, נהפך ממטה לנחש, ומיד וינס משה מפניו, מאי וינס, אלא הכא רמיז שנוי מקום, דברח מאתריה ומקמיה, ודא איהו רזא ותפקחנה עיני שניהם, ובמאי אתפקחו, למידע טוב ורע, דאיהו מטה כליל מתרוייהו, כד אתהפך מנחש למטה אתמר ביה צדיק וטוב לו, וכד אתהפך ממטה לנחש אתמר ביה רשע וטוב לו.

תרגום

ז) וכד בר נש וכו׳. וכאשר בן אדם שולט על יצרו, נהפך נחש למטה. ואם יצרו שולט עליו, נהפך ממטה לנחש. ומיד וינס משה מפניו. מהו וינס אלא כאן רמוז שנוי מקום, שברח ממקומו ומלפניו. וזה הוא סוד ותפקחנה עיני שניהם, ובמה נפקחו, לדעת טוב ורע, שהוא מטה כלול משניהם. כאשר נהפך מנחש למטה נאמר בו צדיק וטוב לו. וכאשר נהפך ממטה לנחש נאמר בו רשע וטוב לו.