זהר

א) בראשית דא ברי״ת, דאתמר ביה עץ החיים, והא אוקמוה, ובהפוכא תבי״ר, דגרם תבירו לאדם הראשון, ודא עץ הדעת טוב ורע, טוב איהו אילנא, ההוא דכתיב ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים, ואיבא דיליה רע, כפום חיזו דילה הכי הוה אתחזיא לה מלבר, כגוונא דפימא מלין שפירין מלבר, ולבא מלייא טנופין מלגאו, ודא לא הות ידעא דסם המות הוה מלגאו דאיבא, הדא הוא דכתיב ותקח מ״פריו ו״תאכל, ותתן גם לאישה וגו', הרי איבא דאילנא דתמן מו״ת מלגאו גרם לה דאכלה.

תרגום

א) ראשית דא ברית וכו׳. בראשית זו ברי״ת. שנאמר בו עץ החיים, והרי העמידוהו, ובהיפך תבי״ר, שגרם שבר לאדם הראשון. וזה עץ הדעת טוב ורע. טוב הוא העץ. אותו שכתוב ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים. והפרי שלו רע. כפי מראה שלו כך היה (נ״א הוא) נראה לה מבחוץ. כמו הפה, דברים יפים מבחוץ ולב מלא טנופים מבפנים. וזה לא היתה יודעת שסם המות היה מבפנים של הפרי. זה הוא שכתוב ותקח מ׳פריו ו׳תאכל ותתן גם לאישה וגו'. הרי פרי האילן ששם מו״ת מבפנים גרם לה שאכלה.