זהר

קצא) ואיך נחתין בגיניה כמה מרכבות, ואולפין ליה כל אורייתא, ואי אשתדל בה אדכיר ליה כל מה דהוו אולפין ליה במעי אמיה, לבתר אחזיין ליה גיהנם, דאם עבר על פקודי אורייתא מהו עונשא דיליה, כמה דאחזיאו ליה אגריה, לבתר דנפיק ממעי אמיה סתים עינוי מכל אינון נהורין, כמה דאתמר ותכהן, עיניו מראות, ואלין תה״ו ובה״ו, הדא הוא דכתיב והארץ היתה תהו ובהו וחשך וכו', והכי איהו מאן דלא אשתדל באורייתא, עינוי סתים מעלמא דאתי, בתר דאשתדל באורייתא, מיד ויאמר אלהי״ם יהי אור ויהי אור, דנהרין ליה בנהורא דההוא עלמא, מיד דאזיל לההוא עלמא, מיד יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, אתכנשת נשמתא לאתר חד, הדא הוא דכתיב והרוח תשוב אל האלהי״ם אשר נתנה, וגופא אשתאר יבשה, הדא הוא דכתיב ותראה היבשה, לבתר דאתכנשת נשמתיה, קודשא בריך הוא יימא לשכינתא, תוצא הארץ נפש חיה למינה, מאן חיה אלין חיות הקדש, ונהרין ליה, דנחתין ליה לקבלא ליה, הדא הוא דכתיב על כפים ישאונך וכו׳.

תרגום

קצא) ואיך נחתין וכו׳. ואיך יורדים בשבילו כמה מרכבות, ומלמדים אותו כל התורה, ואם עוסק בה נזכר לו כל מה שהיו מלמדים אותו במעי אמו. אחר כך מראים לו גיהנם, שאם עובר על מצוות התורה מהו העונש שלו, כמו שהראו לו שכרו. לאחר שיוצא ממעי אמו סותם עיניו מכל אלו אורות כמו שנאמר ותכהין עיניו מראות, ואלו תה״ו ובה״ו, זה הוא שכתוב ​והארץ היתה תהו ובהו וחשך וכו׳. וכך הוא מי שלא עוסק בתורה, עיניו סותם מהעולם הבא. אחר שעוסק בתורה, מיד ​ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור, שמאירים לו באור של אותו עולם, מיד שהולך לאותו עולם, מיד יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, נאספת הנשמה למקום אחד, זה הוא שכתוב והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, והגוף נשאר יבשה, זה הוא שכתוב ותראה היבשה, לאחר שנאספת נשמתו, הקדוש ברוך הוא יאמר לשכינה, תוצא הארץ נפש חיה למינה. מי היא חיה, אלו חיות הקדש, ומאירים לו, שיורדים לו לקבל אותו, זה הוא שכתוב על כפים ישאונך וכו׳.