זהר

קפח) ליליא חדא אזדמן לן למהוי אושפיזין בבית אמיה דרבי כרוספדאי, ותקינת לן פתורא ומנרתא, והוה רבי כרוספדאי אתכנש לההוא עלמא, אמרת אמיה רבנן, והא לא הויתון שריין לפתורא דא בלא אורייתא, מאי אשתני זמנא דא משאר זמנין, אמינא לחבריא נפתח במילי דאורייתא, דלא ייתי תקלה להאי עניא על ידנא, דאם ידעת דברה איהו מת, ייתי תקלה על ידנא ותמות קדם זמנה, אפתח באורייתא.

תרגום

קפח) ליליא חדא וכו׳. לילה אחד הזדמן לנו להיות אורחים בבית אמו של רבי כרוספדאי. והכינה לנו שולחן ומנורה, והיה רבי כרוספדאי נאסף לאותו עולם. אמרה אמו, חכמים, והרי לא הייתם שורים לשולחן זה בלי תורה, מה השתנה זמן זה משאר זמנים. אמרתי לחברים, נפתח בדברי תורה שלא תבוא תקלה לזה העני על ידינו. שאם יודעת שבנה הוא מת, תבוא תקלה על ידינו ותמות לפני זמנה. אפתח בתורה.