זהר

קסה) לזמנין תשכח סוסיא דאתגאה ואפיל לרוכבו תחותה, דא אתתא בישא, לזמנין תשכח אדם רכיב על סוסיא. לזמנין איש, לזמנין עבד, כגוונא דא תשכח לזמנין דאית גוף דאיהו סוס שפיר בכל תקונוי, ועביד עובדין בישין, בגין דאית ליה ההוא נפש דרכיב עליה, דאיהו אדם רע עבד או ממזר, ובגין דא אוקמוהו מארי מתניתין, לא המדרש עקר אלא המעשה הוא העקר, ולזמנין תשכח סוסיא בישא דאיהו גופא, דאית ליה דיוקנא בישא, ומאן דרכיב עליה איהו טב, וסטי ליה למעבד עובדין טבין, ודא איהו מטה כלפי חסד, ומאן דאית ליה דיוקנא שפירא ועובדין טבין, דא צדיק וטוב לו.

תרגום

קסה) לזמנין תשכח וכו׳. לעיתים תמצא סוס שמתגאה ומפיל רוכבו תחתיו, זו אשה רעה. לעיתים תמצא אדם רוכב על סוס. לעיתים איש, לעיתים עבד. כמו כן תמצא לעיתים שיש גוף שהוא סוס יפה בכל תקוניו, ועושה מעשים רעים, מפני שיש לו אותה נפש שרוכבת עליו שהוא אדם רע עבד או ממזר. ומפני זה העמידוהו בעלי המשנה, לא המדרש עיקר אלא המעשה הוא העיקר. ולעיתים תמצא סוס רע, שהוא גוף שיש לו דיוקן רע, ומי שרוכב עליו הוא טוב, ומסיט אותו לעשות מעשים טובים, וזה הוא מטה כלפי חסד. ומי שיש לו דיוקן יפה ומעשים טובים, זה צדיק וטוב לו.