זהר

קסד) תא חזי לאו למגנא אמרו קדמאין, אין הרוכב טפלה לסוס אלא הסוס טפלה לרוכב, דסוס איהו נוקבא, לרוכב דאיהו אדם, אם זכה אתמר ביה אעשה לו עזר, ואם לאו כנגדו יצר הרע, עליה אתמר ומוצא אני מר ממות את האשה, ודא טחול שבתא״י, עזר דא שכינתא, עלה אתמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהו״ה, ובגין דא הוו אמרי מארי מתניתין, מצא או מוצא.

תרגום

קסד) תא חזי לאו למגנא וכו׳. בא ראה, לא לחנם אמרו קדמונים אין הרוכב טפל לסוס, אלא הסוס טפל לרוכב, שסוס הוא נקבה, לרוכב שהוא אדם. אם זכה, נאמר בו אעשה לו עזר. ואם לא, כנגדו יצר הרע, עליו נאמר ומוצא אני מר ממות את האשה. וזה טחול שבתא״י. עזר זו השכינה, עליה נאמר מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיי׳. ומפני זה היו אומרים בעלי המשנה, מצא או מוצא.