זהר

קסב) ואית עובדין טבין דאינון איבא לאילנא, כגון צדקה, וכמה פקודין דתליין בידין למעבד בהון טיבו, ידין דלא אתחזיין בהון שרטוטין, לאו איהו דיוקנא מאילנא דחיי, ואית שרטוטין בארח מישר מסטרא דיצרא טבא, ואחרנין מסטרא דיצרא בישא, דאלין פתיחין לטיבו, ואלין פתיחין לביש, ואית דמורכבין אלין באלין, אילנא דטוב עם רע, ורע עם טוב, אלין אינון דידיהון זמנין עבדין טב וזמנין עבדין ביש, ידין דעבדין טיבו כל יומוי, אלין אינון מאילנא דחיי, ואלין דעבדין טוב ורע, אלין אינון מאילנא דטוב ורע, וידין דכל יומוי עבדין בהון עובדין בישין, דא איהו מאילנא דאתמר ביה ויקו לעשות ענבים ויעש באושים, ואית אילנא דלא עביד פירין, ואיהו עקר, אלין אינון דלית בהון עובדין טבין, ובגין דא אמרו מארי מתניתין לא המדרש עקר אלא המעשה הוא העקר, ובגין דא עקרא דשרטוטין וציורין וגוונין איהו עובדא.

תרגום

קסב) ואית עובדין טבין וכו׳. ויש מעשים טובים שהם הפרי לאילן, כגון צדקה. וכמה מצוות שתלויות בידים לעשות בהם טוב. ידים שלא נראים בהם שרטוטים, אין הוא דיוקן מעץ החיים. ויש שרטוטים בדרך ישרה מצד היצר הטוב, ואחרים מצד היצר הרע. אלו פתוחים לטוב, ואלו פתוחים לרע, ויש שמורכבים אלו באלו, אילן טוב עם רע, ורע עם טוב. אלו הם שידיהם פעמים עושות טוב ופעמים עושות רע. ידים שעושות טוב כל ימיו, אלו הן מעץ החיים. ואלו שעושות טוב ורע אלו הן מעץ של טוב ורע. וידים שכל ימיו עושים בהן מעשים רעים, זה הוא מהעץ שנאמר בו ויקו לעשות ענבים ויעש באושים. ויש אילן שלא עושה פירות, והוא עקר, אלו הם שאין בהם מעשים טובים. ומפני זה אמרו בעלי המשנה לא המדרש עקר אלא המעשה הוא העיקר. ומפני זה, העיקר של שרטוטים וציורים וגוונים הוא המעשה.