זהר

קס) כל שרטוטין וציורין ועובדין, אינון אתחזיין בשכינתא תתאה, דאיהי דמות אדם, ועלה אתמר וביד הנביאים אדמה, כלא אתחזי בה לתתאה, ולית בר נש יכיל למנדע ולאסתכלא בשרטוטין וציורין וגוונין דלעילא אלא בה, ובגינה אתמר וראית את אחורי, אבל לעילא מינה ופני לא יראו, דלית בריה דיכילא לאסתכלא תמן, בתקיפו דצחצוחים, ונהורא דגוונין, דעלייהו אתמר כי לא יראני האדם וחי, וכי באנפוי דמשה לא הוו יכלין לאסתכלא, כל שכן בעמודא דאמצעיתא, דאיהו כליל כל שרטוטין וציורין וגוונין, וביה נהרין כלהו, ואיהו כליל בכלהו.

תרגום

קס) כל שרטוטין וכו׳. כל שרטוטים וציורים ומעשים, הם נראים בשכינה תחתונה, שהיא דמות אדם, ועליה נאמר וביד הנביאים אדמה, הכל נראה בה למטה. ואין בן אדם יכול לדעת ולהסתכל בשרטוטים וציורים וגוונים שלמעלה אלא בה. ובשבילה נאמר וראית את אחורי. אבל למעלה ממנה ופני לא יראו, שאין בריה שיכולה להסתכל שם, בחוזק הצחצוחים, ואור הגוונים. שעליהם נאמר כי לא יראני האדם וחי. וכי בפני משה לא היו יכולים להסתכל, כל שכן בעמוד האמצעי, שהוא כולל כל שרטוטים וציורים וגוונים, ובו מאירים כולם והוא כלול בכולם (נ״א כלל של כולם).