זהר

קנח) וברי אשכחנא במתניתין, ברזא דשרטוטין וציורין וגוונין, בסתרא דרזין טמירא דטמירין, דאדם דבריאה דאיהו קדמון לכל קדומים רכיב באריה, סטא לימינא, ועביד שרטוטין, דאינון אורחין ושבילין דימא דאורייתא, דעלייהו אתמר הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה, אדם דיצירה רכיב בשור וסטא לשמאלא, ונטיל אשא בפימיה וצייר ציורין, אדם דעשיה רכיב בנשר ונטיל רוחא בפומוי וסטא למזרח באנפוי, ועבד גוונין בעיינין באנפין. אמר ליה מאן אדם דבריאה ויצירה ועשיה הכא, אמר ליה ברי האי איהו דאתמר ביה ואדם אין, ומותר האדם מן הבהמה אין, ואיהו אדם דבריאה, דבהאי ברא עלת העלות כל בריין, אדם דיצירה חכמה, עליה אתמר והחכמה מאין תמצא, דאיהו י׳ מאין, דביה צייר כל ציורין דעלמא, ביה צייר עיינין וחוטמא נוקבין דחוטמא נוקבין דאודנין ופימא, כל נקודין וציורין דאינון עזקא לאת י', ואיהי בהון כאבנא בריש עזקא, אדם דעשיה דא ן' מאין. בינה, איהי אם כל חי, מעשה בראשית, בה אתעבידו כל עובדין דעובדא דבראשית, וגוונין.

תרגום

קנח) וברי אשכחנא וכו׳. ובני, מצאנו במשנה, בסוד של שרטוטים וציורים וגוונים, בסתר הסודות, טמון הטמונים, שאדם של בריאה שהוא קדמון לכל קדומים רכב על אריה, סטה לימין, ועשה שרטוטים שהם דרכים ושבילים של ים התורה, שעליהם נאמר הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה. אדם של יצירה רכב על שור וסטה לשמאל, ולקח אש בפיו וצייר ציורים. אדם של עשיה רכב על נשר, ולקח רוח בפיו, וסטה למזרח בפניו, ועשה גוונים בעיניים בפנים. אמר לו, מי אדם של בריאה ויצירה ועשיה כאן. אמר לו, בני, זה הוא שנאמר בו ואדם אין, ומותר האדם מן הבהמה אין. והוא אדם של בריאה, שבזה ברא עלת העלות כל בריות. אדם של יצירה חכמה, עליו נאמר והחכמה מאין תמצא, שהוא י׳ מאין שבו צייר כל ציורי העולם. בו צייר עיניים וחוטם נקבי החוטם נקבי האזנים והפה. כל נקודות וציורים שהם טבעת לאות י׳, והיא בהם כאבן בראש הטבעת. אדם של עשיה זו ן׳ מאין. בינה. היא אם כל חי, מעשה בראשית. בה נעשו כל מעשים של מעשי בראשית, וגוונים.