זהר

קנג) נוקבא אית ליה דאתקריאת להט החרב המתהפכת, דכל גלגולין דנשמתין ביה מתהפכין. לזמנין מטה לנחש, לזמנין נחש למטה, והכי מתהפכא דכורא לנוקבא, נוקבא לדכורא, ואלין דהפכין לשלחנם גרמין הפוכין אלין. הפכפך דכלהו להט החרב המתהפכת מרע לטוב ומטב לביש, והכא רזא דצדיק ורע לו רשע וטוב לו, ודא איהו גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור, מאן דאלים גבר, כד אלים נוקבא על דכורא בגלגולא דיליה לית ליה דיקנא, עקר הוא, עובדוי כבעירא, תועבה איהו.

תרגום

קנג) נוקבא אית ליה וכו׳. נקבה יש לו שנקראת להט החרב המתהפכת, שכל גלגולי הנשמות בו מתהפכים, לעיתים מטה לנחש לעיתים נחש למטה. וכך מתהפך זכר לנקבה נקבה לזכר. ואלו שהופכים את שלחנם גורמים הפוכים אלו. הפכפך של כולם להט החרב המתהפכת מרע לטוב ומטוב לרע. וכאן סוד צדיק ורע לו רשע וטוב לו. וזה הוא גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור. מי שמתחזק גובר. כאשר מתחזקת נקבה על זכר בגלגול שלו אין לו זקן, עקר הוא, מעשיו כבהמה, תועבה הוא.