זהר

קלז) רישא איהו כנוייא דשם אהי״ה, וכל מלאכין, וממנן דהויות, מהכא תליין, וביה שאלין מלאכין איה מקום כבודו להעריצו, אי״ה רשים באהי״ה, ותמן הי״ה דסליק בחושבן כ׳ דאיהו כתר, איהו רשים בא״ב ג״ד ה״ו ז״ח ט״י, אהי״ה אל״ף ה״א יו״ד ה״א איהו רזא דעשר אתוון מעילא לתתא, האי איהו כתר בריש כלהו שמהן, ולעילא מניה יו״ד ה״י וא״ו ה״י, אל״ף דל״ת נו״ן יו״ד, לעילא מניה יו״ד ה״א וא״ו ה״א, וכלהו סלקין לארבעין ותרין אתוון, ואלין אינון אתוון דאתבריאו בהון שמיא עלאין, וארצות החיים. דאלין אתקריאו שמי השמים, ומאן דברא בהון כלא, אומנא דכלא, עלת העלות מתעלה על כלא, הוא בריך לכלא, ולעילא מכל ברכאן, הדא הוא דכתיב ומרומם על כל ברכה ותהלה, ולא צריך איהו ברכאן מאחרא, דלית עליה מאן דאשפע ליה.

תרגום

קלז) רישא איהו כנוייא וכו׳. הראש הוא כינוי של שם אהי״ה. וכל מלאכים, וממוני ההויות מכאן תלויים. ובו שואלים מלאכים איה מקום כבודו להעריצו. אי״ה רשום באהי״ה. ושם הי״ה שעולה בחשבון כ׳ שהוא כתר, הוא רשום בא״ב ג״ד ה״ו ז״ח ט״י. אהי״ה אל״ף ה״א יו״ד ה״א הוא סוד עשר אותיות ממעלה למטה, זה הוא כתר בראש כל השמות. ולמעלה ממנו יו״ד ק״י וא״ו (נ״א וי״ו) ק״י. אל״ף דל״ת נו״ן יו״ד, למעלה ממנו יו״ד ה״א וא״ו ה״א. וכולם עולים לארבעים ושתים אותיות. ואלו הן אותיות שנבראו בהן שמים עליונים, וארצות החיים. שאלו נקראים שמי השמים. ומי שברא בהם הכל. אומן של הכל. עלת העלות, מתעלה על הכל, הוא ברוך לכל. ולמעלה מכל ברכות, זה הוא שכתוב ומרומם על כל ברכה ותהלה, ולא צריך הוא ברכות מאחר, שאין עליו מי שמשפיע לו.