זהר

קכח) תא חזי כד בר נש מתעטף בעטופא דמצוה, ומנח תפלין, וקרי ליה בקריאת שמע, הא תקין ליה כרסיא בעטופא דמצוה, והא אוקמוהו והוכן בחסד כסא, ובתפלין איהו מעטר ליה, הדא הוא דכתיב פארך חבוש עליך, וקרא ליה בקרא לשרייא על כרסיא דתקין ליה שמע ישראל, הכי קודשא בריך הוא מתקן ליה בההוא עלמא כרסיא ועטרה, וכמה דאיהו נחית ליה תמן, ויקום כרסיא בגיניה, ואמליך ליה על כל מלאכין ומשריין דתמן, הלא הוא דכתיב וירדו בדגת הים ובעוף השמים וגו', ורזא דמלה כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו.

תרגום

קכח) תא חזי כד בר נש וכו׳. בא ראה, כאשר בן אדם מתעטף בעטוף של מצוה. ומניח תפלין וקורא לו בקריאת שמע. הרי תיקן לו כסא בעטוף של מצוה, והרי העמידוהו והוכן בחסד כסא. ובתפלין הוא מעטר אותו זה הוא שכתוב פארך חבוש עליך. וקורא לו בפסוק לשרות על הכסא שהכין לו שמע ישראל. כך הקדוש ברוך הוא מכין לו באותו עולם כסא ועטרה. וכמו שהוא מוריד אותו שם, ויעמוד הכסא בגללו, וממליך אותו על כל מלאכים (נ״א צבאות) ומחנות ששם, זה הוא שכתוב וירדו בדגת הים ובעוף השמים וגו'. וסוד הדבר כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו.