זהר

קכה) דכל פקודא דשריא על כל אבר ואבר אית לה שם ידיע, וכל חיילין ומשריין דמלאכין דתליין מניה, כלהו אתכנשו לההוא אבר, ונטרין ליה מכל מרעין בישין, ומאן דחליף לון או קרא לון באבר דלאו דלהון, ולאו אינון ממנן עלייהו, איהו אכחיש סדורא דעובדא דבראשית, ולאו מתכנשין לגביה, למלכא דשוי ממנן על מלכותיה, ופליג לון על כל אתר ואתר, ואמר לון אנת תהא ממנא על אתר כך וכך, ואנת כך וכך, ולכל חד שוי ליה באתר ידיע, ובמלה ידיע, לית ליה חלוף באתר אחרא.

תרגום

קכה) דכל פקודא דשריא וכו׳. שכל מצוה ששורה על כל אבר ואבר יש לה שם ידוע. וכל צבאות ומחנות של מלאכים שתלויים ממנו, כולם נאספים לאותו אבר, ושומרים אותו מכל חלים רעים. ומי שמחליף אותם או קורא להם באבר שאינו שלהם, ולא הם ממונים עליהם, הוא מכחיש סדור מעשה בראשית ולא נאספים אצלו. למלך ששם ממונים על מלכותו, וחלק אותם על כל מקום ומקום, ואמר להם, אתה תהיה ממונה על מקום כך וכך, ואתה כך וכך. ולכל אחד שם אותו במקום ידוע, ובדבר ידוע. אין לו חלוף במקום אחר.