זהר

קיח) ואית אנפי רברבי, ואנפי זוטרי, אנפין דרחמי, ואנפין דזעם, דבהון וא״ל זועם בכל יום, ובגין דא אמר למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם, ומיד ויעבור יהו״ה על פניו ויקרא, יהו״ה יהו״ה א״ל רחום וחנון, דאינון ברזא דאת וא״ו, תלת עשר מכילן, א׳ דבאמצעיתא דוא״ו ארך אפים מאי אפים דיליה ו״ו, דבהון מאריך אנפין על חייביא, ומרחם על עלמא, ועלייהו אתמר יאר יהו״ה פניו אליך ויחנך, ישא יהו״ה פניו אליך, ה׳ ה׳ אינון גוונין דאנפין חוור וסומק, וחוטמא איהו אריך אנפין, יו״ד פימא כללא דתלת דרגין, י׳ חוט בעגולא, ו' לשון, ד׳ כללא דארבע תקונין שפוון ושינים וחך וגרון.

תרגום

קיח) ואית אנפי רברבי וכו׳. ויש פנים גדולים, ופנים קטנים. פני רחמים, ופני זעם, שבהם וא״ל זועם בכל יום. ומפני זה אמר למשה המתן לי עד שיעברו פנים של זעם, ומיד ויעבר יי׳ על פניו ויקרא, יי׳ יי׳ א״ל רחום וחנון, שהם בסוד האות וא״ו, שלש עשרה מדות. א׳ שבאמצע הוא״ו ארך אפים. מהו אפים שלו ו״ו. שבהם מאריך פנים על הרשעים, ומרחם על העולם. ועליהם נאמר יאר יי׳ פניו אליך ויחנך. ישא יי׳ פניו אליך. ה׳ ה׳ הן גווני הפנים לבן ואדום. וחוטם הוא ארוך פנים. יו״ד פה הכלל של שלשת הדרגות. י׳ חוט בעגול. ו׳ לשון. ד׳ הכלל של הארבע תקונים שפתים ושינים וחך וגרון.