זהר

קטו) סגו״ל דא חסד, ביה שכינתא איהו סגולת״א לעילא, סגו״ל לתתא ֶ סגולתא ורחימא מסטרא דימינא, שב״א כגוונא ְ דא מסטרא דשמאלא, כי בא״ש יהו״ה נשפט, ותפול שבא ותקחם, שבה עמדי דאיהי שכינתא דאתקרי שב״א מסטרא דשמאלא. ואתקרי חל״ם כגוונא דא ֹ מסטרא דעמודא דאמצעיתא, משם רועה אבן ישראל, אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, כל מרגליתא יקירא איהי בחל״ם, הדא הוא דכתיב לשם שבו ואחלמה, וביה ונחלמה חלום.

תרגום

קטו) סגול דא חסד וכו׳. סגו״ל, זה חסד. בו השכינה הוא סגולתא למעלה, סגול למטה ֶ. סגולה ואהובה מצד הימין. שבא כמו זה ְ מצד השמאל, כי בא״ש יי׳ נשפט, ותפול שבא ותקחם. שבה עמדי. שהיא השכינה שנקראת שבא מצד השמאל. ונקרא חלם כמו זה ֹ מצד עמוד האמצעי, משם רועה אבן ישראל. אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה. כל מרגלית יקרה היא בחלם, זה הוא שכתוב לשם שבו ואחלמה. ובו ונחלמה חלום.