זהר

קי) אנפין ירוקין, אינון מסטרא דמרה, ירוקין חשוכין, והאי בר נש איהי קל, בהפוכא דליחה דאיהי כבדה, האי קל והאי כבד, האי פתי לביש והאי פקחא לביש, האי מזקין במהירו ואקדים בסיבו, והאי קשיש בסיבו, ואיהו מאוחר בסיבו, האי אתעבד פתי למפתי בני נשא ברמאות, בגין דאיהו מסטרא דנחש הקדמוני דמפתי לבני נשא, אסתמר מניה, והאי ירוקא פקיחא לביש, האי כל מה דאית בלביה שפיך לבר, והאי גניז לון לגאו, האי כל עובדוי בעכובא, ודא כל עובדוי במהירו, ואיהו יבש גופא ואנפין וכל אברין דיליה, בהפוכא דאחרא, בגין דגיהנם דאיהי מרה ירוקא אוקיד ביה דאיהי כעס, כעסן איהו ודאי, דאוקיד ביה נורא לפום שעתא ומיד שכיך, הכי כל עובדוי בעי למעבד במהירו, ואחרא דאיהו כבד בנחת, דא בהפוכא דדא, דא נחש ודא שרף, דא מיא ודא אשא, מיא דמי טופנא דחביל כל בשרא, האי אחרא מניה גפרית ואש.

תרגום

קי) אנפין ירוקין וכו׳. פנים ירוקים, הם מצד המרה, ירוקים חשוכים. וזה בן האדם הוא קל, הפך הליחה שהיא כבדה. זה קל וזה כבד. זה פתי לרע. וזה פקח לרע. זה מזקין במהירות ומקדים בשיבה. וזה מזקין בשיבה והוא מאוחר בשיבה. זה נעשה פתי לפתות בני אדם ברמאות, מפני שהוא מצד הנחש הקדמוני שמפתה בני אדם, השמר ממנו. וזה הירוק פיקח לרע. זה כל מה שיש בלבו שופך לחוץ, וזה גונז אותם לפנים. זה כל מעשיו בעיכוב, וזה כל מעשיו במהירות. והוא יבש הגוף ופנים וכל אברים שלו, הפך האחר, מפני שגיהנם שהיא מרה ירוקה שורף בו שהיא כעס. כעסן הוא ודאי. ששורפת בו האש לפי שעה ומיד שוככת. כך כל מעשיו רוצה לעשות במהירות. והאחר שהוא כבד, בנחת. זה הפך זה. זה נחש וזה שרף. זה מים וזה אש. מים של מי המבול שהשחית כל בשר, זה האחר ממנו גפרית ואש.