זהר

קה) ב׳ בתוספת, תרין כיסות פימא ולבא, דהכי אוקמוהו מארי מתניתין עלייהו, מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש, דודאי איהו מאילנא דטוב ורע, דאיהו יימא חד בלב וחד בפה, מאן דאיהו מאילנא דחיי אחרא דאין תוכו כברו דלאו פימיה ולביה שוין, עליה אתמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, דודאי דא איהו ערבוביא בישא, דמשקר מוניטא דמלכא, דמערב כספא בעופרת. ודא הוה חטא דחוה דהטיל בה נחש זוהמא, דאיהו עופרת דאתערב בטפה חוורא כספא מזוקק, ולא אתדכי זוהמא מניה עד דאתא אברהם ועאל בנורא ואתלבן כספא, ונפיק עופרת לבר דאיהו ישמעאל, ואתמר באדם מושך בערלתו הוה, אתערב ערבוביא בדהבא, אצטריף ביצחק, ואפיק זוהמא לבר ודא עשו, ביעקב נח ואשתרש ואפיק תולדין, ואתרבי עץ החיים בענפוי ושרשוי.

תרגום

קה) ב׳ בתוספת וכו׳. שני כיסים פה ולב. שכך העמידוהו בעלי המשנה עליהם, מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש. שודאי הוא מעץ של טוב ורע, שהוא יאמר אחד בלב ואחד בפה. מי שהוא מעץ החיים הוא תוכו כברו, פה ולב שוים, ועליהם נאמר ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם, אבל אחר שאין תוכו כברו שאין פיו ולבו שוים, עליו נאמר ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, שודאי זה הוא ערבוביה רעה שמשקר מטבע המלך, שמערב כסף בעופרת. וזה היה חטא של חוה שהטיל בה נחש זוהמה, שהיא עופרת שהתערבה בטפה לבנה (נ״א בכסף לבן) כסף מזוקק. ולא נטהרה הזוהמה ממנו עד שבא אברהם ונכנס באש, והתלבן הכסף, ויצאה עופרת לחוץ שהוא ישמעאל. ונאמר באדם מושך בערלתו היה. התערבה ערבוביה בזהב, נצרף ביצחק, והוציא הזוהמה לחוץ וזה עשו. ביעקב נח והשתרש והוציא תולדות, וגדל עץ החיים בענפיו ושרשיו.