זהר

צא) ובכל אתר דהוו מסתכלין בגוון חוור הוו מחיי, ובזמנא דאסתלק יהו״ה מכרסיא דדין ומכרסיא דרחמי, לית תמן עונשא ולא אגרא, ובגין דיהו״ה אסתלק במזלא קדישא עלאה דאיהו כתר עלאה, בההוא זמנא בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מלתא, אלא במזלא תליא מלתא, ובההוא זמנא הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה בהיכל, מה דהוה קרוב יהו״ה לכל קוראיו, בההוא זמנא אתמר ביה רחוק מה שהיה, ועמק עמק מי ימצאנו, לית מאן דאשיג ליה אלא בחכמה ובבינה, ובגין דא כד אסתלק לההוא אתר לא משיגין ליה בכל ספירן, אלא בחכמה ובבינה, דאינון י״ם י׳ חכמה מ׳ בינה, ובגין דא רחוק מה שהיה, ועמק עמק מ״י ימצאנו, ורזא דמלה קרובים אל יהו״ה אלהינ״ו.

תרגום

צא) ובכל אתר וכו׳. ובכל מקום שהיו מסתכלים בגוון לבן היו מחיים. ובזמן שעולה יהו״ה מכסא הדין ומכסא הרחמים אין שם עונש ולא שכר. ומפני שיהו״ה עולה במזל הקדוש העליון שהוא כתר עליון, באותו זמן בנים חיים ומזונות לא בזכות תלוי הדבר אלא במזל תלוי הדבר. ובאותו זמן הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה בהיכל. מה שהיה קרוב יי׳ לכל קוראיו, באותו זמן נאמר בו רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו. אין מי שמשיג אותו אלא בחכמה ובבינה. ומפני זה כאשר עולה לאותו מקום, לא משיגים אותו בכל ספירות אלא בחכמה ובבינה שהם י״ם, י׳ חכמה ם׳ בינה. ומפני זה רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מ״י ימצאנו. וסוד הדבר קרובים אל יי׳ אלהינו.