זהר

פח) והכי קריאת שמע דערבית צריכין לייחדא לה בעמודא דאמצעיתא, כמה דתקינו מארי מתניתין, לקרות קריאת שמע בככבים דאינון בינונים כנויים, דהכי אוקמוהו, לא מן הככבים הנראים ביום, ולא מן הככבים הנראים בלילה, אלא מן הבינונים, דאינון מסטרא דעמודא דאמצעיתא, הא הכא תלת גוונין בשרגא, שכינתא נר דאתאחדת בהון, כי נר מצוה ותורה אור, אור דא אורייתא דבכתב, דאיהי נשמת אדם, דנהירת על נר, על תרוייהו אתמר, את המאור הגדול לממשלת היום, ואת המאור הקטן לממשלת הלילה.

תרגום

פח) והכי קריאת שמע דערבית וכו׳. וכך קריאת שמע של ערבית צריכים ליחד אותה בעמוד האמצעי. כמו שתקנו בעלי המשנה, לקרות קריאת שמע בכוכבים שהם בינונים כנויים. שכך העמידוהו, לא מן הכוכבים הנראים ביום, ולא מן הכוכבים הנראים בלילה, אלא מן הבינונים, שהם מצד עמוד האמצעי. הרי כאן שלשה גוונים בנר. השכינה נר שנאחזת בהם, כי נר מצוה ותורה אור. אור זו תורה שבכתב, שהיא נשמת אדם, שמאירה על נר. על שניהם נאמר את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה.