זהר

נד) שערא אוכמא, ועיינין אוכמין, ואנפוי אוכמין, וגופיה אוכמא, אם הוא זכאה איהו מסטרא דשכינתא, דאתמר בה שחורה אני ונאוה, דכל גוונין דסטרא דדכיו הכי אינון כגוונא דא, ואם הוא חייבא הוא מסטרא דשבתא״י, פתיא אוכמא, מצד נוקבא דקליפה, דתמן כל קסמין דעורבין אוכמין ועופין אוכמין מסטרא דמסאבו, דאית עלייהו כמה ממנן דאתקריאו לילות, דעלייהו אמר דוד אף לילות יסרוני כליותי, מפחד בלילות.

תרגום

נד) שערא אוכמא וכו׳. שער שחור, ועינים שחורות ופניו שחורים, וגופו שחור. אם הוא צדיק הוא מצד השכינה, שנאמר בה שחורה אני ונאוה, שכל גוני צד הטהרה כך הם כמו כן. ואם הוא רשע הוא מצד שבתא״י חבית שחורה, מצד נקבת הקליפה, ששם כל קסמים של עורבים שחורים ועופות שחורים מצד הטומאה, שיש עליהם כמה ממונים שנקראו לילות. שעליהם אמר דוד אף לילות יסרוני כליותי. מפחד בלילות.