זהר

מח) אדהכי הא אליהו אתי לגביה, ואמר ליה, והא דיוקנין אלין צריך לתקנא לון באתר דלהון, אמר רבי שמעון בודאי, אף על גב דבעלמא דפירודא, דיוקנין אית סגיאין דאכחשין עובדא דבראשית, דלאו אינון אורח מישור, ואינון חשוכין, מגו חשוכא אשתמודע נהורא, דיוקנין דגנתא דאנהרן בציורא דעובדא דבראשית, מרקמי בכמה גוונין נהירין, ואינון כלהו בקו ובמדה, ואלין דעלמא דפירודא אינון כקליפין דאגוזא לגבייהו, דאינון מוחא מלגאו, ועם כל דא מגו חשוכא אשתמודע נהורא, ומגו אלין קליפין דאינון דיוקנין חשוכין, אשתמודען ציורין דגנתא דעדן דלתתא, דאינון דיוקנא דמאני משכנא, אמר ודאי הכי הוא.

תרגום

מח) אדהכי הא אליהו וכו׳. בינתים הרי אליהו בא אצלו, ואמר לו, והרי דיוקנים אלו צריך לתקן אותם במקום שלהם. אמר רבי שמעון, בודאי, אף על פי שבעולם הפרוד, דיוקנים יש הרבה שמכחישים מעשה בראשית, שאין הם דרך מישור, והם חשוכים. מתוך החשך ניכר האור. דיוקני הגן שמאירים בציור מעשה בראשית, רקומים בכמה גוונים מאירים, והם כולם בקו ובמדה, ואלו של עולם הפרוד הם כקליפות אגוז אצלם, שהם מוח מבפנים. ועם כל זה מתוך החשך ניכר האור. ומתוך אלו קליפות שהם דיוקנים חשוכים, ניכרים ציורי גן העדן שלמטה, שהם דיוקן של כלי המשכן. אמר ודאי כך הוא.