זהר

כ) ברי בכל אלין תקונין ברא לאדם ובת זוגיה, ואי ואיהו עבד פרודא לעילא בין קודשא בריך הוא ושכינתיה, דגרים לסלקא שכינתא מקודשא בריך הוא, הכי קודשא בריך הוא סליק מניה בת זוגיה. ואסתלק קודשא בריך הוא מניה, דבאתר דלא שריא שכינתא תמן קודשא בריך הוא לא שריא תמן ומנלן דאסתליק בת זוגיה מניה, כמה דאת אמר ויאמר יהו״ה לא טוב היות האדם לבדו, ודא גרים ליעקב דאתמר ביה ויותר יעקב לבדו, ובההוא זמנא נצח ליה סמא״ל, ויגע בכף יריכו, באן אתר פרח בגיד הנשה, דפרח י׳ מגיד הנשה דאיהי י׳ דיעקב, ואשתאר איהו עקב, דאיהו דש בעקב, ודא רזא וידו אוחזת בעקב עשו דאיהו דש בעקב בגלותא ובעולא דמלכותא דשבעין אומין דהוא לזנב ולא לראש.

תרגום

כ) ברי בכל אלין וכו׳. בני, בכל אלו התקונים ברא את אדם ובת זוגו. ואם והוא עשה פרוד למעלה בין הקדוש ברוך הוא ושכינתו, שגרם לסלק השכינה מהקדוש ברוך הוא. כך הקדוש ברוך הוא סלק ממנו בת זוגו. והסתלק הקדוש ברוך הוא ממנו. שבמקום שלא שורה השכינה שם, הקדוש ברוך הוא לא שורה שם. ומנין לנו שהסתלקה בת זוגו ממנו, כמו שאתה אומר ויאמר יי׳ [אלקים] לא טוב היות האדם לבדו. וזה גרם ליעקב שנאמר בו ויותר יעקב לבדו. ובאותו זמן נצח אותו סמא״ל, ויגע בכף ירכו. באיזה מקום פרח בגיד הנשה. שפרחה י׳ מגיד הנשה שהיא י׳ של יעקב, ונשאר הוא עקב, שהוא דש בעקב. וזה סוד וידו אחזת בעקב עשו, (שהוא דש בעקב בגלות ובעול המלכות של שבעים אומות, שהוא לזנב ולא לראש).