זהר

יד) ותא חזי בשעתא דבעא קודשא בריך הוא למברי אדם, הכי הוה בעי למעבד ליה כגוונא דדיוקנא דיליה, בלא ערוה ובלא פרץ ופירוד, כמה דאת אמר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, למהוי כל ספירן כלילן ביה, בלא פרוד וקצוץ, ולאתיחדא בן עם בת דאינון אחים, דעלייהו אתמר אחים תאומים, הדא הוא דכתיב ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו, באן אתר, אל הטבעת, דא טבעת דאות ברית מילה, דאיהו שיעור לכל עריין לתתא, ושעור דיחודא לעילא, ולעילא אתמר ביה ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם, אבל לתתא אתמר ביה ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, לא תערב ביחודא טוב עם רע, ואם לאו מות תמות, אתמר הכא מות תמות ואתמר בשבת מחלליה מות יומת.

תרגום

יד) ותא חזי בשעתא וכו׳. ובוא ראה, בשעה שרצה הקדוש ברוך הוא לברוא אדם, כך היה רוצה לעשות אותו כמו הדיוקן שלו, בלי ערוה ובלי פרץ ופרוד כמו שאתה אומר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. להיות כל ספירות כלולות בו, בלי פרוד וקיצוץ. ולהתיחד בן עם בת שהם אחים. שעליהם נאמר אחים תאומים. זה הוא שכתוב ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו. באיזה מקום, אל הטבעת, זו טבעת של אות ברית מילה, שהוא שיעור לכל עריות למטה ושיעור היחוד למעלה. ולמעלה נאמר בו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם. אבל למטה נאמר בו ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. לא תערב ביחוד טוב עם רע, ואם לא מות תמות, נאמר כאן מות תמות ונאמר בשבת מחלליה מות יומת.