זהר

יג) ואמאי אית פרודא, בגין דלית צדיק אות ברית תמן, ורזא דמלה אין אדם צדיק בארץ דאיהו אות ברית תמן, ובשבת דאיהו יומא שביעאה תמן קריבו ויחודא דשמא דיהו״ה וכל ספירן, ובגין דא תלמידי חכמים זווגייהו מלילי שבת ללילי שבת, האי עריין אינון ודאי לתתא, אבל לעילא אתמר לא יגורך רע, וצדיק דקריב לאתתיה ביומין דחולא, ההוא בן דעביד עליה אתמר צדיק ורע לו, דגרים דאתעביד קדש חול דאיהו יום השביעי, ובההוא זמנא איהו רזא דצדיק ורע לו רשע וטוב לו, אבל לעילא לית ערוה וקצוץ ופרוד ופרוץ, ובגין דא לעילא לית לך לידמה ליוצרך, דתימא הכי דלעילא אית יחודא באח ואחות ובבן ובבת באם עם בן, אם כן לית לך לידמה ליוצרך, דאנת הוית גרים דלא תהא בדיוקנא דיליה לעילא, כמה דאת אמר כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלהיכ״ם.

תרגום

יג) ואמאי אית פרודא וכו׳. ומדוע יש פרוד, מפני שאין צדיק אות ברית שם. וסוד הדבר אדם אין צדיק בארץ שהוא אות ברית שם. ובשבת שהוא יום שביעי שם קרבות ויחוד השם יהו״ה וכל הספירות. ומפני זה תלמידי חכמים זווגם מלילי שבת ללילי שבת. זה העריות הן ודאי למטה. אבל למעלה נאמר לא יגרך רע. וצדיק שקרב לאשתו בימות החול, אותו בן שעושה עליו נאמר צדיק ורע לו. שגרם שנעשה קדש חול שהוא יום השביעי. ובאותו זמן הוא סוד צדיק ורע לו רשע וטוב לו. אבל למעלה אין ערוה וקצוץ ופרוד ופירוץ. ומפני זה למעלה (אין לך להדמות ליוצרך. שתאמר כך שלמעלה) יש יחוד באח ואחות ובבן ובבת באם עם בן. אם כן אין לך להדמות ליוצרך. שאתה הוא גורם שלא תהיה בדיוקן שלו למעלה. כמו שאתה אומר כי אם עוונתיכם היו מבדילים בינכם לבין אלהיכם.