זהר

ד) וי לון לבני נשא דלא משתדלין באורייתא, דאתקריאו עצים יבשים דאינון עתידין לאתוקדא בנורא דגיהנם, ולאו למגנא אמרו מארי מתניתין דאינון עמלין וירתין גיהנם, ואף על גב דמתרבי אילנא דאיהו גופא דאורייתא, ולית ליה איבא דאינון פקודין דעשה, מה כתיב ביה רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת, ובגין דא אמרו מארי מתניתין דלית מדרשא עקר אלא המעשה איהו עקר.

תרגום

ד) וי לון לבני נשא וכו׳. אוי להם לבני אדם שלא עוסקים בתורה, שנקראים עצים יבשים שהם עתידים להשרף באש הגיהנם. ולא לחינם אמרו בעלי המשנה שהם עמלים ויורשים גיהנם. ואף על פי שגדל האילן שהוא גוף התורה, ואין לו פרי שהם מצות עשה. מה כתוב בו, רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת. ומפני זה אמרו בעלי המשנה שאין המדרש עיקר אלא המעשה הוא עיקר.