זהר

ח) ודא רזא דקרבנא, דהוה נחית אשא לאדלקא אלין תלת קליפין, הדא הוא דכתיב זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה וגו', הא תלת גוונין דאשא, דהוו נחתין בתלת צלותין לאדלקא ולאוקדא אלין קליפין, ובההוא זמנא הוה קודשא בריך הוא מתקרב בשכינתיה, והוו מתקרבין אתוון דיליה י׳ בה׳ ו' בה׳, ובזמנא דהוו מתלבשין באלין קליפין, אתמר בהון לא תקרבו לגלות ערוה, ולא צריך לקרבא אתוון י׳ בה׳ ו׳ בה׳.

תרגום

ח) ודא רזא דקרבנא וכו׳. וזה סוד הקרבן, שהיתה יורדת האש לשרוף אלו שלש קליפות. זה הוא שכתוב זאת תורת העולה היא העלה על מוקדה וגו'. הרי שלשה גונים של אש, שהיו יורדים בשלש תפלות להדליק ולשרוף אלו הקליפות. ובאותו זמן היה הקדוש ברוך הוא מתקרב בשכינתו והיו מתקרבות אותיות שלו, י׳ בה׳, ו׳ בה׳. ובזמן שהיו מתלבשים באלו הקליפות, נאמר בהם לא תקרבו לגלות ערוה. ולא צריך לקרב אותיות י׳ בה׳ ו׳ בה׳.