זהר

ו) אמר ליה רבי אלעזר, אבא, מאי סיומא דקרא ולא יתבוששו, אמר ליה ברי באתר דאית ערוה אית בשת, ודא איהו ירא בשת, ומאן דלית ליה בשת בודאי לא עמדו רגלי אבהתוי על טורא דסיני, ובשת איהו בתלת גוונין חוור וסומק וירוק באנפין, דאתמר בהון לא עתה יבוש יעקב בגוון סומק וירוק, ולא עתה פניו יחוורו בגוון חוור, ואלין תלת גוונין דאית בהון בשת אלין אינון תלת גוונין דתלת קליפין דאגוזא. דאינון עריין דבהון אתלבשת קשת ואתחזייא בהון.

תרגום

ו) אמר ליה ר״א וכו׳. אמר לו רבי אלעזר, אבא, מהו סיום הפסוק ולא יתבששו. אמר לו, בני, במקום שיש ערוה יש בשת. וזה הוא ירא בשת. ומי שאין לו בשת בודאי לא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני. ובשת היא בשלשה גונים לבן ואדום וירוק בפנים, שנאמר בהם לא עתה יבוש יעקב בגון אדום וירוק. ולא עתה פניו יחורו בגון לבן. ואלו שלשה גונים שיש בהם בשת, אלו הם שלשה גונים של שלשת קליפות האגוז. שהן עריות שבהן מתלבשת קשת ונראית בהם.