זהר

ד) אמר ליה רבי יהודה, והא כל עץ כתיב, אי הוה אמר עץ שפיר, אבל כל עץ כתיב, אמר ליה ודאי הכי הוא, דבכל אתר. כ״ל צדיק איהו, אבל כלא חד, כל דא צדיק, עץ דא עמודא דאמצעיתא, דגוף וברית חשבינן חד, אבל בהאי קרא כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל דא צדיק, למראה דא שכינתא דאתמר בה במראה אליו אתודע, ועץ החיים דא עמודא דאמצעיתא, דאיהו עץ החיים דלעילא דאתמר בה החכמה תחיה בעליה.

תרגום

ד) אמר ליה רבי יהודה וכו׳. אמר לו רבי יהודה, והרי כל עץ כתוב. אם היה אומר עץ יפה, אבל כל עץ כתוב. אמר לו, ודאי כך הוא, שבכל מקום כ״ל צדיק הוא, אבל הכל אחד. כל, זה צדיק. עץ זה עמוד האמצעי. שגוף וברית אנו מחשיבים אחד. אבל בזה הפסוק כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, זה צדיק. למראה, זו שכינה שנאמר בה במראה אליו אתודע. ועץ החיים, זה עמוד האמצעי, שהוא עץ החיים שלמעלה שנאמר בו החכמה תחיה בעליה.