זהר

ב) פתח רבי שמעון ואמר, ויטע יהו״ה אלהי״ם גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר, ויטע יהו״ה אלהי״ם גן דא שכינתא, בעדן דא אימא עלאה, מקדם אבא עלאה, וישם שם את האדם אשר יצר דא עמודא דאמצעיתא, ועליה אתמר וייצר יהו״ה אלהי״ם את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים וגו', וייצר צייר ליה בתרין עלמין בעלמא דין ובעלמא דאתי, ויפח באפיו נשמת חיים דא נשמת כל חי, ויהי האדם דא רוחא דחיי, לנפש חיה דא שכינתא תתאה.

תרגום

ב) פתח רבי שמעון ואמר וכו׳. ויטע יי׳ אלקים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר. ויטע יי׳ אלקים גן, זו השכינה. בעדן, זו אימא עליונה. מקדם, אבא עליון. וישם שם את האדם אשר יצר, זה עמוד האמצעי. ועליו נאמר וייצר יי׳ אלקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים וגו׳. וייצר, צייר אותו בשני עולמות בעולם הזה ובעולם הבא. ויפח באפיו נשמת חיים, זו נשמת כל חי. ויהי האדם זו רוח החיים. לנפש חיה, זו שכינה תחתונה.