זהר

ב) תא חזי אדם הוה ידע כל מלאך ואופן וחיה ושרף, כל חד דהוה ממנא על שליחותיה, והוה ידע כל שמא דכל חד דהוה כפום שליחותיה, והכי הוה קרי ליה, דהכי אשכחנא בספר רזיא״ל דאתיהיב לאדם קדמאה, דמטטרו״ן קרא ליה קודשא בריך הוא שמהן סגיאין, לזמנין אתקרי מיטטו״ר בזמנא דממנא על מטרא ולזמנין אתקרי פתחו״ן סגרו״ן אטימו״ן, אטמו״ן בזמנא דאיהו אוטם חובין דישראל, סגרו״ן בזמנא דסגר תרעין דצלותא, פתחו״ן בזמנא דפתח תרעא דצלותא, פסקו״ן בזמנא דפוסק הלכות דמתניתין במתיבתא תתאה, והכי כל שמהן כפום שליחותיה, והכי כל מלאך אשתני שמיה כפום שליחותיה, הדא הוא דכתיב למה זה תשאל לשמי והוא פלאי, וכפום ניסא דעבדין הכי איהו שמייהו.

תרגום

ב) תא חזי אדם דהוה וכו׳. בא ראה, אדם היה יודע כל מלאך ואופן וחיה ושרף. כל אחד שהיה ממונה על שליחותו. והיה יודע כל שם של כל אחד שהיה כפי שליחותו, וכך היה קורא לו. שכך מצאנו בספר רזיא״ל שניתן לאדם ראשון. שמטטרו״ן קרא לו הקדוש ברוך הוא שמות הרבה. לעיתים נקרא מיטטו״ר (נ״א מימטו״ר) בזמן שממונה על המטר. ולעיתים נקרא פתחו״ן סגרו״ן אטימו״ן (נ״א אטמו״ן), אטמו״ן בזמן שהוא אוטם חטאי ישראל, סגרו״ן בזמן שסוגר שערי התפילה, פתחו״ן בזמן שפותח שערי התפלה, פסקו״ן (נ״א פיסקו״ן) בזמן שפוסק הלכות המשנה בישיבה התחתונה, וכך כל שמות כפי שליחותו, וכך כל מלאך משתנה שמו כפי שליחותו, זה הוא שכתוב למה זה תשאל לשמי והוא פלאי, וכפי הנס שעושים כך הוא שמם.