תוכן

בזהר (אות מט בהסולם): תקון החמישי הוא, הכוס של ויכולו, דהיינו כוס של קידוש. כוס, הוא בחשבון אלקים, דהיינו פ"ו. ויכלו הוא בחשבון ע"ב. שהכלה הקדושה, שהיא המלכות, כוללת אותם, דהיינו השם אלקים ושם ע"ב. וכוס הזה, שהיא מלכות, מלא יינה, דהיינו שפע הארת חכמה, של תורה, שהוא ז"א הנקרא תורה. צריך להעיד על מעשה בראשית, שה"ס בינה. כי שפע הארת חכמה נקרא עדות. בסוד עדן, והבינה היא המקור המשפיע אותה. וז"ס שצריך להעיד על מעשה בראשית.
ובזה יכולים לתרץ את מה שצריכים בויכלו להעיד על מעשה בראשית. וקשה, והלא עדות הוא רק מפי הראיה, ואיך יכול האדם להעיד מבחי' ראיה על מעשה בראשית, והלא האדם לא יכול לדעת מה שהיה רק מפי השמיעה?
אלא, ענין עדות על מעשה בראשית, הכוונה להעיד שכוונת הבריאה היא להטיב לנבראיו. מאיפה הוא יודע? - אם הוא זוכה לבחי' שבת, אז הוא מעיד מבחי' ראיה, שהוא רואה שזהו כוונת הבריאה - מטעם שהוא טעם כך.