זהר

א) בראשית תמן תר״י תמן שב״ת, כגוונא דא ב׳ ראשי״ת ב״רא שי״ת, ואינון תרי שבתות, עלייהו אתמר ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וגו', תרין זמנין אדכיר הכא שבת, לקבל שכינתא עלאה ותתאה, לדרתם מאי לדרתם, אלא זכאה איהו מאן דעביד לון דירה בשבת בתרי בתי לבא, ואתפני מתמן יצר הרע דאיהו חלול שבת, ברית עולם דא צדיק. דשריין תרוייהו עליה, חד לאמלאה ליה וחד לאתמליא מיניה.

תרגום

א) בראשית תמן תרי וכו׳. בראשית שם תר״י שם שב״ת. כמו כן ב׳ראשי׳ת, ב׳רא שי׳ת, והן שתי שבתות, עליהן נאמר ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת וגו'. שתי פעמים הזכיר כאן שבת, כנגד שכינה עליונה ותחתונה. לדרתם מהו לדרתם. אלא זכאי הוא מי שעושה להם דירה בשבת בשני בתי הלב, ונפנה משם יצר הרע שהוא חלול שבת. ברית עולם זו צדיק, ששורים שניהם עליו. אחד למלא אותו ואחד להתמלא ממנו.