זהר

יז) אמר רבי אלעזר והאי מאן ואסתלק מעלמא עד לא מטון יומוי לעשרין שנין, מאן אתר אתענש, בגין דהוי מתליסר שנין ולעילא דהא מתליסר ולתתא לאו בר ענשא הוא אלא בחטאה דאבוי, אבל מתליסר ולעילא מהו, אמר ליה, קודשא בריך הוא חס עליה דלימות זכאה, ויהיב ליה אגר טב בההוא עלמא, ולא ימות חייב דיתענש בההוא עלמא, והא אוקמוה.

תרגום

יז) אמר רבי אלעזר וכו׳. וזה מי שמסתלק מהעולם עד שלא מגיעים ימיו לעשרים שנים, מאיזה מקום נענש, מפני (שהיה משלש עשרה שנים ולמעלה), שהרי משלש עשרה ולמטה לא בן עונש הוא, אלא בחטא אביו. אבל משלש עשרה ולמעלה מהו. אמר לו, הקדוש ברוך הוא חס עליו שימות זכאי, ויתן לו שכר טוב באותו עולם, ולא ימות חייב שיענש באותו עולם, והרי העמידוהו.